הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' כרמי נחום ואח' - פסקדין

החלטה

שכר העד בסך 400 ₪, ישולם בשלב זה על ידי התובעת ואתחשב בכך במועד פסק הדין.

ניתנה והודעה היום י' שבט תש"ע, 25/01/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

פסק דין

התביעה שלפני מתייחסת לתאונה שארעה ביום 27.3.02 באזור הרצליה.

לטענת התובעת, הנהג מטעמה, מר יעקב סימנה, נהג ברכב מסוג רנו מגאן. הוא נעצר בפקק תנועה, ולאחר שנעצר באופן מלא, חש פגיעה חזקה מאחור שהדפה אותו קדימה לעבר הרכב שלפניו. כאשר יצא מרכבו, נוכח לדעת שהיה חלק מתאונת שרשרת.

לטענת הנתבעים 1 ו-2 (שהם היחידים שנותרו בתמונה לאחר שהנתבע 3 לא אותר והנתבעים 4-5 נמחקו), הרכב בו נהג הנתבע 1, מר כרמי נחום, נפגע מאחור על ידי כלי רכב אחר ונהדף לעבר רכב התובעת. לטענתם, מרק שוורצקוף (הנתבע 3 שלא אותר) הוא שנהג ברכב שהיה מאחורי רכב הנתבעים.

בדיון שלפני העידו שני הנהגים, והם בלבד. ברכב התובעת נסעה גם אישתו של מר סימנה, והיא לא הגיעה לעדות מאחר שהיא בחו"ל. ברכב הנתבעים 1 ו-2 נסעו עוד 3 אנשים, מהם לא הגיע איש לעדות, מאחר שאחד בחו"ל, אחד חייל ואחד "קשה לו להגיע".

מר סימנה תיאר את התאונה בצורה ברורה. הוא חש מכה אחת מאחור, שהדפה אותו על הרכב מלפנים. לדבריו, כאשר יצא מרכבו, החליף פרטים עם הרכב שמאחוריו בלבד. תוך כדי כך, התברר לו, כי הוא חלק מתאונת שרשרת וכי היו כלי רכב מעורבים הן מקדימה והן מאחור, בסה"כ 7 כלי רכב. מר סימנה העיד הן בבית המשפט והן בטופס ת/3 שמסר סמוך לאחר התאונה, כי כאשר ירד כרמי מרכבו, הנוסע שלידו אמר לו: "אמרתי לך לא לנסוע מהר".

מר כרמי העיד, כי נעצר מאחורי רכבו של סימנה, כאשר ראה את שני גלגליו האחוריים, ואז חש חבטה מאחור, אשר הדפה אותו על רכבו של כרמי. לדבריו, אין ממש בטענת סימנה, כי מישהו ברכבו אמר לו כי נסע מהר. בדרך ההלצה, אמר שאם כך – הוא יאמר שאשתו של סימנה העירה לו, כי שתה שתייה חריפה לפני הנסיעה.

לאחר ששמעתי את שני הנהגים, אני מעדיפה את גרסתו של סימנה על פני גרסתו של כרמי. זאת, בהתבסס על התרשמותי מהעדויות, וכן לאור העובדה כי לרשותו של כרמי עמדו 3 עדים רלוונטים נוספים, שלפחות לגבי אחד מהם בוודאות (העד ש"קשה לו") ואולי גם לגבי החייל – לא קיבלתי הסבר מדוע לא ניתן היה להביאם לעדות. עובדה זו פועלת לחובת כרמי, אשר נמנע מהבאת עדים רלוונטים ללא טעם מספק. לגבי אשתו של סימנה והעד של כרמי שנמצאים בחו"ל, קיבלתי את העדרם מן הארץ כטעם מספיק.

לאור כל האמור, אני מגיעה למסקנה, כי כרמי הוא שהתנגש באופן עצמאי ברכבו של סימנה, ולא הוכח כי רכב אחר מאחוריו הוא שהדפו לעבר רכב סימנה. יצויין, כי מדוח השמאי של אליהו מתברר, כי הנזק הקדמי ברכב הנתבעת 1 ו-2 הוא בסך 9,437 ₪ והאחורי בסך 3,800 ₪, ורכיב העבודות הוא 2,000 ₪ מקדימה ו-1,000 ₪ מאחור, מה שיכול ללמד על מכה חזקה יותר מקדימה. על כך לבד לא הייתי משתיתה את הכרעתי, אך היא מצטרפת ליתר הדברים שציינתי ומחזקת אותם.

לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את נזקיה בסך 37,167 ₪ שסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.8.02 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, הוצאות משפט, הכוללות אגרה כפי ששולמה (לרבות המחצית השנייה שאם טרם שולמה תשולם לאלתר), שכר בטלת העד כפי שנפסק וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור 15% מפסק הדין שניתן + מע"מ כדין.

ניתנה והודעה היום י' שבט תש"ע, 25/01/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברק נבו, שופטת

הוקלד על ידי: חן הלפרין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: